אני מאמין

המלה "בריאות" הינה ראשי התיבות של "בולם רוגזו, יפחית אוכלו וירבה תנועתו". אימוץ מרשמו זה של הרמב"ם לחיים בריאים משתקף במשולש הבריאות המודרני שאת צלעותיו מרכיבים בהתאמה: תזונה נבונה, פעילות גופנית ושליטה במתחים.
האדם הוא בבחינת מה שהוא אוכל, הווה אומר you are what you eat, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בילדים. אין חולק על כך כי תזונה נכונה מהווה את הבסיס להתפתחותו הגופנית, הנפשית והקוגניטיבית התקינה של הילד. יתרה מזו, אפילו התפתחותו של העובר בזמן ההיריון תלויה בתזונת האם, ומחסורים מסוימים עלולים לגרום לבעיות בריאותיות עם לידתו.
מספר רב של בעיות גופניות והתנהגותיות קשורות לאי-סבילות למזונות ספציפיים, ובמיוחד לתוספי מזון במזונות מעובדים. אבחון המזונות הבעייתיים חייב להתבצע ברמת הפרט, שהרי לפי לוקרטיוס "מזונו של אדם אחד יכול להיות רעל לאדם אחר". הפחתה בצריכת המזונות הבעייתיים או אפילו הוצאתם מתפריט המבוגר/הילד, עשויה לשפר באופן משמעותי את תפקודו.
בעולם בו אנו חיים כיום, מרבית תזונת האדם מתועשת ומעובדת. הירקות מדושנים ומרוססים בחומרים כימיים. האדם מבלה שעות בישיבה מול המחשב והטלוויזיה ואינו עוסק בפעילות גופנית. חייו מלאי סטרס בעבודה, בנהיגה ובבית. לא פלא שמידי שנה ניכרת עליה משמעותית במחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, השמנת יתר ועוד.

מעבר לאורח חיים בריא הכולל תזונה נבונה (לאו דווקא צמחונית או טבעונית), פעילות גופנית והפגת מתחים הוא המתכון לבריאות מיטבית.
מחקרים רבים מאשרים את טענתו של היפוקראטס "יהי מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך" שאכן לתזונת האדם יש השפעה מכרעת על מצב בריאותו ורבים מהמזונות בעלי כוח ריפוי ללא תופעות לוואי שיש לתרופות..


אני יועצת תזונה והרבליסטית. תחומי ההתמחות שלי הם:

1.טיפול פרטני על ידי התאמת תזונה אישית (בהסתמך על תסמינים, בדיקת דם לאי-סבילות למזונות ובדיקות דם שגרתיות), צמחי מרפא, תמציות פרחי באך.

2. טיפול תזונתי/צמחי מרפא בבעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות, אוטיזם.

3. איזון משקל של מבוגרים/ילדים כחלק מאורח חיים בריא.

4. מתן הרצאות בנושא אורח חיים בריא של המשפחה בכלל והילד בפרט.

5. מדריכת חוגים לאיזון משקל כחלק מאורח חיים בריא.

6. מקיימת סדנאות בישול בריא.


יום ראשון, 26 באוגוסט 2012










American Medical Laboratories
מזמינה אותך להרצאה בנושא:

אי-סבילות למזון ובריאותך

ההרצאה תתקיים ביום שישי 31.8.12 בשעה 10:00 במועדון ספורט מיתר

בשנים האחרונות, במחקרים רבים, הוכח הקשר בין רגישויות סמויות (אי סבילות) למזון למחלות רבות.
במסגרת ההרצאה נסקור את סוגי הרגישויות למזון, השפעתן על מערכת העיכול, מערכת החיסון ומערכות אחרות בגוף והקשר שלהם למחלות רבות כמו: אסתמה, כאבי ראש, השמנה, היפראקטיביות, בעיות קשב וריכוז, אוטיזם, מחלות אוטואימיוניות, דפרסיה, פיברומיאלגיה, מחלות מערכת העיכול, דרמטיטיס, מחלות ראומטיות ועוד.
בסוף ההרצאה, משתתפים שירצו, יוכלו לעשות בדיקת דם פשוטה (במחיר מוזל) שבעזרתה ניתן לאבחן אי סבילות לכ 200- סוגי מזון. הורדת המזונות להם נמצאה אי סבילות, מקדמת בדרך כלל שיפור הדרגתי בתסמינים.


לפרטים נוספים ניתן לפנות באימייל:
למנהלת שיווק ומכירות: אירנה צ'רניבסקי -Irena.Cher@aml.co.il

מחסור בויטמין D - בעיה עולמית עם השלכות בריאותיות

מחסור בויטמין D מהווה כיום בעיה כלל עולמית. למחסור זה ישנן השלכות בריאותיות מרחיקות לכת. הסיבה העיקרית למחסור זה היא אי חשיפה מספקת לקרני השמש. השמש היא המקור העיקרי לויטמין זה בבני אדם. מעט מאד מזונות  מכילים ויטמין D באופן טבעי.    

מידע כללי
ויטמין הוא הכינוי לתרכובות אחדות בעלות מבנה ופעילות דומים. חלק מהויטמין מגיע לגופנו דרך המזון, וחלק אחר מיוצר בגוף האדם מנגזרות של כולסטרול המצוי בשפע בעור בהשפעת הקרינה העל- סגולה שבקרני השמש. הוא מאוכסן ברובו בכבד, ומהכבד הוא מועבר לכליות ומשם לעצמות  ולמעי.

מקורות במזון
מהחי - כבד, דגים (סרדינים, סלומון, טונה, הרינג וכו') ושמן מכבד דגים, שומן החלב (שמנת וחמאה), בשר בקר וביצים.   
מהצומח: מצוי רק בשמרים.
הערה: בארץ ובארצות רבות בעולם נהוג להוסיף ויטמין D לחלב ומוצריו וגם למרגרינות השונות.

הסיבות למחסור 
1. אי חשיפה מספקת לשמש בשעות השיא
2. המזון לא יכול לספק בדרך כלל את כל תצרוכת הויטמין
3. צריכת תרופות כמו: תרופות נגד אפילפסיה, סטרואידים כמו קורטיזון ודומיו, תרופות העוזרות בספיגת שומנים.
במחקרים התברר כי המחסור בויטמין זה באוכלוסיות שונות בעולם ובארץ הוא מגפה כי המזונות לא מסוגלים לספק את הנדרש לא לתינוקות, לא לילדים ולא למבוגרים הנוהגים לעבוד במשרד שעות ארוכות, לאוכלוסיות דתיות (בגלל הביגוד הכבד שהן לובשות) ובעיקר לקשישים ונכים

ויטמין D ובריאות העצם
ויטמין D מגביר את ספיגת הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם בכליות. לכן הוא מעלה את ריכוז יוני הסידן והזרחן בדם, וכך משתתף בשמירת ריכוזם הקבוע בדם. שמירה על ריכוז הסידן הקבוע בדם חיונית לתאים שבהם משתתף הסידן בוויסות מערכות אנזימיות רבות
בנוסף, ויטמין D חשוב מאד בתהליכי בניה והריסה של העצמות בגוף
החשיבות של צריכה מספקת של ויטמין D
1. ילדים - למניעת רככת עצמות.
2. מבוגרים:
   א. למניעת אוסטופרוזיס- הדלדלות מסת העצם והגברת הסיכוי לשברים.
    ב. מקטינה את הסיכון להופעתן של
      (1) מחלות סרטניות כמו: סרטן השד והמעי הגס, פרוסטטה ולבלב.
      (2) מחלות לב וכלי דם.
      (3) לחץ גם גבוה.
      (4) מחלת הסוכרת.
      (5) מחלת טרשת נפוצה ומחלות אוטואימיוניות אחרות.
הערה: מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים שצריכה מספקת של ויטמין D עשויה לתרום להארכת תוחלת החיים במספר שנים.

הסכנה בצריכה עודפת
עודף בצריכת ויטמין D עשוי לגרום לעודף סידן בדם, יצור אבנים בכליות ושקיעת סידן ברקמות הגוף השונות.

מניעה וטיפול במחסור של ויטמין D
את ערכי ויטמין D ניתן לקבוע באמצעות בדיקת דם פשוטה. אם לא ביצעת בדיקה זו עד היום, עשה זאת בהקדם האפשרי. במידה וקיים מחסור, חשוב להשלים את כמות הויטמין הרצויה לגוף באמצעות נטילת ויטמין D באופן יומיומי ומבוקר. הכמות המומלצת, כתוסף, תקבע עם רופא המטפל או יועצת תזונה בהתאם לתוצאות הבדיקה הנ"ל.

דודסון זהבה .M.Sc
יועצת תזונה, הרבליסטית בכירה
 http://zahava-davidson.blogspot.co.il






American Medical Laboratories
מזמינה אותך להרצאה בנושא:

אי-סבילות למזון ובריאותך

ההרצאה תתקיים ביום שישי 31.8.12 בשעה 10:00 במועדון ספורט מיתר

בשנים האחרונות, במחקרים רבים, הוכח הקשר בין רגישויות סמויות (אי סבילות) למזון למחלות רבות.
במסגרת ההרצאה נסקור את סוגי הרגישויות למזון, השפעתן על מערכת העיכול, מערכת החיסון ומערכות אחרות בגוף והקשר שלהם למחלות רבות כמו: אסתמה, כאבי ראש, השמנה, היפראקטיביות, בעיות קשב וריכוז, אוטיזם, מחלות אוטואימיוניות, דפרסיה, פיברומיאלגיה, מחלות מערכת העיכול, דרמטיטיס, מחלות ראומטיות ועוד.
בסוף ההרצאה, משתתפים שירצו, יוכלו לעשות בדיקת דם פשוטה (במחיר מוזל) שבעזרתה ניתן לאבחן אי סבילות לכ 200- סוגי מזון. הורדת המזונות להם נמצאה אי סבילות, מקדמת בדרך כלל שיפור הדרגתי בתסמינים.


לפרטים נוספים ניתן לפנות באימייל:
למנהלת שיווק ומכירות: אירנה צ'רניבסקי -Irena.Cher@aml.co.il

יום שני, 13 באוגוסט 2012


אי סבילות למזון ובריאותך 

המשורר והפילוסוף הרומי טיטוס לוקרטיוס (99-55 לפנה"ס) טען כי "מזון של אדם אחד יכול להיות רעל של אדם אחר". ואכן, זהו בדיוק המצב במקרה של רגישויות למזון. זוהי תופעה אינדיבידואלית שבה לאדם מסוים קיימת תגובה שלילית לצריכת מזון מסוים.
קיימים שני סוגי רגישויות המעוררות תגובה חיסונית למזון והן:
1. אלרגיה למזונות: קיימת באחוזים קטנים של האוכלוסיה. כמות מזערית של מזון מעוררת את התגובה המתרחשת עד כשעתיים מאכילת המזון. הסימפטומים חריפים מאד ומופיעים בעיקר בעור, במערכת הנשימה ובמערכת העיכול. תבחין העור למזון החשוד הוא חיובי. הטיפול המקובל: המנעות מוחלטת מן המזון הבעייתי.
2. אי-סבילות למזון: קיימת בתפוצה נרחבת באוכלוסיה. הסימפטומים משתנים מאדם לאדם, ובחלק מן המקרים האדם אינו חווה סימפטומים כלל מאחר ונדרשת כמות גדולה של מזון לעוררם. התגובה לאכילת המזון מעוכבת ומתרחשת 2-72 שעות מאכילת המזון, וזה מקשה על קישור התגובה למזון הספציפי. הסימפטומים פחות חריפים, וכל איבר בגוף יכול להיות מעורב. 
לאי-סבילות למזון סיבות מגוונות הכוללות בין השאר: אלרגיה לרכיבים בפירוק המזון במערכת העיכול ברמה מולקולרית, מחסור באנזימי עיכול, על בסיס תורשתי או כתוצאה מאורח חיים מסויים, מחסור באוכלוסית חיידקים טובים במעיים בגלל שימוש מוגזם באנטיביוטיקה וסיבות רבות אחרות.
מערכת חיסון בריאה מבחינה בין חלבונים עצמיים (אותם היא אינה תוקפת) ואנטיגנים שהם חלבונים המצויים על פולשים ומזוהים על ידי מערכת החיסון כחלבונים זרים. כדי לחסל את הפולש הזר, מייצרת מערכת החיסון נוגדן מסוג IgG ספציפי לאנטיגן פולש זה. הפולש מחוסל כאשר נוצר קומפלקס אנטיגן-נוגדן. נוגדנים אלו מהווים כ-80% מכלל הנוגדנים בדם, זמן החיים שלהם ארוך מאד והם היחידים המסוגלים לעבור דרך השליה, מהאם לעובר.
במצב של אי-סבילות למזון מסויים מייצרת מערכת החיסון ייצור יתר של נוגדן IgG ספציפי כתגובה לאנטיגן של המזון הזה, נוצרים קומפלקסים רבים מאד של נוגדן-אנטיגן ומערכת החיסון למעשה מותשת. קומפלקסים אלו גורמים לדלקת תת קלינית או קלינית של הרירית הפנימית במעי הדק. הדלקת גורמת להשטחת הרירית והקטנת שטח המגע בינה לבין תוצרי פירוק המזונות, ובכך נפגעת ספיגתם מהמעי לדם. כמו כן, המעי הופך לדליף באזורי הדלקת, והדבר מאפשר לקומפלקסים נוגדן-אנטיגן, חלבונים שלא עברו עיכול מלא ופסולת לדלוף ישירות לדם. החומרים שדלפו מעוררים תגובה חיסונית מחוץ למערכת העיכול. הם יכולים לגרום להפעלת קולטני כאב, התכווצות שרירים חלקים, בצקות, ריבוי ליחה, הפרעות עיצביות, הפרעות הורמונליות ועוד. ישנם כיום מחקרים רבים הקושרים אי סבילות למזון למספר רב של מחלות כמו: הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, אוטיזם, מחלות פסיכיאטריות, פיברומיאלגיה, השמנה, מעי רגיז, קרוהן, קוליטיס, דלקת בוושט, רפלוקס, מחלות אוטו אימיוניות, בעיות נשימה, אסטמה, אטופיק דרמטיטיס, סרפדת כרונית, דלקות פרקים, דלקות אוזניים ועוד. חומרת התסמינים משתנה מאדם לאדם ותלויה גם בכמות המזון הנצרכת.
בארץ קיימת בדיקת דם לאי-סבילות ליותר ממאתיים מזונות, ובה מגלים את נוגדני ה IgG הספציפים בסרום הדם הקשורים למזונות להם האדם רגיש. הטיפול העוקב הוא המנעות מצריכת המזון הבעייתי למשך כשלושה חודשים. אחר כך ניתן בדרך כלל להחזירו לתפריט בצריכה מוגבלת אחת לארבעה ימים. 
המזונות הנפוצים ביותר אליהם קיימת אי-סבילות הינם:
חיטה:  אי-סבילות לחיטה קיימת באחוז גבוה של אנשים שאינם חולי צליאק (הבדיקות לצליאק שליליות). נוגדנים מסוג IgG תוקפים ספציפית את גלוטן החיטה או רכיבים חלבוניים אחרים שבה. 
קזאין: לאחוז גבוה מאוכלוסית העולם ישנה אי סבילות לחלבון הקזאין המצוי בחלב ומוצריו. בדרך כלל הסיבה היא חוסר יכולת המעי הדק לפרק באופן מלא את הקזאין לרכיביו וחדירת הרכיבים הלא מפורקים לדם. מערכת החיסון תוקפת גם חלבונים אלו בעזרת נוגדנים מסוג IgG.
הערה: רגישות ללקטוז (הסוכר בעיקרי בחלב) נובעת ממחסור באנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז במעי הדק, והיא אינה מתווכת על ידי נוגדני IgG

נצטט מספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות:
1. במחקר שנערך במכון קרולינסקה שבשבדיה ובמרכז לילד ג'ון הופקינס ארה"ב התברר כי ילדים שנולדו לנשים שיש להן רגישות לגלוטן (רמות IgG לגלוטן גבוהות בדם), נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסכיזופרניה ובמחלות פסיכיאטריות אחרות. המחקר פורסם ב-  Am. J. Psychiatry (2012).
2. במחקר שנערך במיאמי ארה"ב התברר שכתוצאה מהורדת צריכת המזונות להם נמצאה רגישות בבדיקה לנוגדני IgG של מטופלים בעלי משקל עודף, היתה לאחר 90 יום ירידה משמעותית במשקל, במדד מסת הגוף - BMI, בהיקפי המותניים והירכיים, בלחץ הדם. חל שיפור משמעותי באיכות החיים בהשוואה למצבם בתחילת המחקר. מסקנת החוקרים: בדיקה לאי-סבילות למזונות  היא אסטרטגיה למלחמה במגפת השמנת היתר בארה"ב. המחקר פורסם ב-  Obesity & Weight loss Therapy (2012).
3. במחקר שנערך בלוס אנג'לס ארה"ב התברר כי נוגדנים כנגד אנטיגנים במזונות יכולים לגרום למחלות ניווניות ואוטו אימיוניות כמו סוכרת, טרשת עורקים, דלקות, התנוונות עיצבית ומחלות אוטואימיוניות עיצביות. המחקר פורסם ב-  Nutrition & Metabolism (2009).
4. במחקר שנערך באוסטריה, התברר כי לילדים ומתבגרים בעלי משקל עודף יש רמות גבוהות יותר של נוגדני IgG כנגד אנטיגנים במזונות בהשוואה לילדים עם משקל תקין. נוגדנים אלו קשורים באופן ישיר לדלקת סיסטמטית בעורקי הצוואר ועורכי הלב הגורמת להתפתחות של טרשת עורקים והשמנה. המחקר פורסם ב-  Exp. Clin. Endocrinol Diabetes (2008).
5. במחקר שנערך בציריך שוויץ, התברר כי קיים הבדל משמעותי במספר נוגדנים מסוג IgG בסרום הדם בין חולי קרהון וקבוצת הביקורת הבריאה. הורדת צריכת המזונות להם נמצאה רגישות גרמה לירידה בכאבי הבטן ולשיפור איכות החיים של המטופלים. המחקר פורסם ב-  Digestion (2010).
6. במחקר שנערך בסין, התברר שכתוצאה מהורדת צריכת מזונות להם נמצאה רגישות בבדיקת IgG של חולים הסובלים ממעי רגיז, לאחר 12 שבועות, היה שיפור משמעותי בכאבי הבטן, תדירות הופעת שילשולים ובהרגשה הכללית בהשוואה למצבם ההתחלתי. המחקר פורסם ב-  J. Int. Med. Res. (2012).
7. במחקר שנערך בבריטניה, התברר שכתוצאה מהורדת צריכת המזונות להם נמצאה רגישות בבדיקה לנוגדני IgG של חולים הסובלים ממעי רגיז, היה שיפור משמעותי (לאחר 12 שבועות) בכל התסמינים של המחלה בהשווואה למצבם ההתחלתי מסקנת החוקרים: הימנעות ממזונות בהסתמך על בדיקת נוגדני IgG יכולה להיות אפקטיבית בהורדת התסמינים של סובלים ממעי רגיז. המחקר פורסם ב-  Gut (2004).